אח'שיבון מפעלי אבן והשיש בע"מ נ' ח'אלד

פסק דין

בפניי תביעה כספית/שטרית.

התביעה היא על סך 2 שיקים – 5,500 ₪ כל אחד.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ולאחר מתן רשות להתגונן נקבע התיק להוכחות בפניי.

בסופו של דבר החליטו הצדדים במעמד הישיבה מיום 16.3.14 להפוך את הישיבה לקדם משפט וטענו בפניי במעמד הישיבה לצורך מתן פס"ד.

התובעת עוסקת ביבוא ושיווק של שיש ומוצרי אבן שונים. בתאריך 26.9.10 פנה לתובעת אחד מלקוחותיה בשם "שיש וואסף אלמסרי" ובקש לרכוש סחורות שונות ממנה. על חשבון אותן סחורות מסר לידי התובעת 4 שיקים על סך 5,500 ₪ כל אחד החל מ-30.10.10 ובכל 30 לחודש שלאחר מכן.

שני השיקים הראשונים נפרעו ושני השיקים נשוא כתב התביעה חוללו.

הנתבע טען כי לא קבל את תמורת השיקים ו/או כל תמורה אחרת. לטענתו, נמסרו השיקים נשוא כתב התביעה למר וואסף מסרי יחד עם שיקים נוספים ומזומנים ומר וואסף מסרי התחייב להחזירם לנתבע מאחר והנתבע לא קבל תמורה בגין השטרות הנ"ל אך משום מה במקום להחזירם לנתבע הם הגיעו לידי התובעת אשר פתחה כנגד הנתבע תיק הוצל"פ למרות שאינו חייב לתובעת דבר, לא קבל ממנה כל תמורה עבור השטרות ולא התקשר עימה בכל הסכם כלשהו.

כאן המקום לומר, כי כיבדתי את הסכמת הצדדים להסדר הדיוני לאור המצב שנוצר בישיבת ההוכחות מיום 16.3.14 במהלכה היה ברור שהנתבע אינו יכול להתייצב בזמן אך לישיבה זו שאליה היה אמור להיות מוזמן מר וואסף מסרי הוברר, כי הנ"ל לא התייצב, וכאשר היה חשוב להערכתי לשמוע את עדותו כעד עליו מסתמך הנתבע בטענותיו ואף הגיש הצהרה שלו שכמובן לא עמדה למבחן ביהמ"ש.

בשים לב להערה דלעיל, סיכמו הצדדים.

התובעת בסיכומיה טוענת, כי לא הוכח כי הייתה כל עסקה בין הנתבע ובין מר וואסף מסרי. לא הובא הסכם אספקה בין הצדדים, לא הובאה הזמנה, לא הובאה חשבונית ואף מסמך אחד התומך בכשלון העסקה שהצדדים טענו שנוצרה ביניהם.

משכך יש לדחות טענותיו אלה של הנתבע. אבל גם אם ביהמ"ש ייתן אמון כי נפל פגם בעסקה בין הנתבע וואסף מסרי יש לקבל את התביעה של התובעת משתי סיבות:

האחת – היא מכוח גוייסקי לפיה במצב של סיחור שיקים לצד ג' קדם לפגם שנפל בעסקת יסוד, אוחזת בשיקים לא מושפעת מהפגם הזה ותזכה בתביעתה.

בפסק הדין גוייסקי הטיל ביהמ"ש את הנטל בשאלה מי קדם למי על הנתבע, אשר התעלם לחלוטין מעניין זה ולא הביא ראיות בעניין.

גם מעיון בקבלה שהוגשה ע"י התובעת (קבלה מסד 3879 מיום 26.9.10), והעובדה ששני שיקים מתוך ה-4 בתאריכים 30.10.10 ו-30.11.10 נפרעו, ניתן להסיק, כי הפגם אם היה כזה, בין העסקה של הנתבע ווואסף מסרי הייתה זמן רב אחרי סיחור השיקים מתאריך 26.9.10.

הסיבה השנייה לקבלת התביעה - התובעת "אוחזת כשורה" לפי סעיף 28 לפקודת השטרות באופן שהיא עומדת בכל תנאי אוחזת כשורה ואשר על כן יש לקבל את תביעתה.

הנתבע מצידו בסיכומיו שב וחזר על טיעוניו כי וואסף מסרי התחייב להחזיר את השיקים לנתבע, וכי הנתבע היה צריך לקבל את השיקים מהתובעת כאשר בין התובעת לבין וואסף מסרי היה הסדר שלפיו היא תחזיר את השיקים ומאחר ונתן לה את תמורת הסחורה שקבל. הנתבע בפועל מסר שיקים לא קבל כל תמורה ולא סביר שבימ"ש יחייב אותו לאחר שהפסיד את מחצית העסקה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובמסמכים שהגישו, להלן פסיקתי:

דין התביעה להתקבל במלואה.

להלן נימוקי: